גורמים וסימפטומים

גורמים וסימפטומים

נכתב על ידי ד"ר ירון חמני, מומחה למחלות גינקולוגיות שפירות, מנתח בכיר, מנהל המרפאה לאנדומטריוזיס, מרכז רפואי הדסה הר הצופים

אדנומיוזיס גורם לשתי תלונות עיקריות:

1. כאב בזמן הוסת שנגרם כתוצאה מדימום מרירית הרחם אל סיבי שריר הרחם. תופעה הקורית בכשליש מהחולות.

2. דימום רב בווסת (מנורגיה Menorrhagia) שנובע מדימום מהרירית החיצונית שנפתחת אל פתחי בלוטות בחלל הרחם.  תופעה זו קורית בכמחצית המטופלות עם אדנומיוזיס. הסיבה לדימום היא מוקדי הרירית הנמצאים בתוך השריר ומקשים על התכווצותו בזמן הוסת. העדר ההתכווצות של תאי השריר מונע כיווץ כלי דם ולכן יש איבוד דם משמעותי. סיבה נוספת למנורגיה היא ההגדלה של הרחם שנגרמת על ידי אדנומיוזיס. ברחם גדול כמות רירית הרחם המדממת גדולה יותר.

תלונות נוספות הקשורות באדנומיוזיס הן דימום לא סדיר, כאבי אגן כרוני וכאב בקיום יחסי מין. לרב הנשים (80%) הסובלות מאדנומיוזיס יש גם מחלה אגנית הנקראת אנדומטריוזיס. לשתי התופעות הללו תסמינים דומים ויש נטייה לא נכונה שלא להפריד ביניהן.

כיצד נוצר אדנומיוזיס?

אין תשובה ברורה לשאלה הזו אבל קיימות מספר תיאוריות:

  1. קטעי רירית רחם עברו תהליך של התקפלות פנימה אל עבר שכבת השריר. התהליך בהשפעה של גורם חיצוני כגון השפעה הורמונלית או אחרת. יתכן שחולשה של מערכת חיסונית מקומית בשריר הרחם מאפשרת חדירה של תאי רירית הרחם לשכבת השריר. כמו כן ההנחה היא שטראומה לרירית כגון גרידה גם היא מובילה להתקפלות של רירית הרחם אל מיקומה הפתולוגי בתוך השריר.
  2. הרירית נוצרה מראש בתוך רקמת השריר מתאים ראשוניים שנדדו באופן לא תקין אל עבר שכבת השריר.
  3. זריעה מוטעית של תאי רירית רחם בתוך רקמת השריר על ידי זרם הדם.

שכיחות ומספרים

השכיחות של אדנומיוזיס בקרב האוכלוסייה אינה ידועה. ההערכה היא שבכ-20%-30% מכריתות הרחם ניתן למצוא אדנומיוזיס בדגימה.  הסיבה לאי הבהירות בנוגע למידת השכיחות היא שהאבחנה נעשית בבדיקות היסטולוגיות מרחמים שנכרתו ולכן נשים רבות שסובלות מהתופעה ולא עברו ניתוח אינן מאובחנות. אחת הבעיות העיקריות היא שלא קיימים קווים מנחים מדויקים לאבחון ולכן קיימת אי התאמה גם במחקרים רפואיים.

אדנומיוזיס שכיח ככל הנראה בעשור הרביעי והחמישי לחיים. רק כחמישית מהמקרים מאובחנים לפני גיל 39. יתכן שהסיבה לכך היא השפעה הורמונלית מתמשכת במשך השנים אבל יתכן שיש הטיה מכיוון שנשים רבות יותר עוברות כריתת רחם בגילאים מבוגרים ואז מתגלה אצלן אדנומיוזיס בבדיקה פתולוגית.

ישנן עדויות במחקרים קליניים המראות שנשים שעברו מספר הריונות סובלות יותר מאדנומיוזיס. ייתכן שהסיבה לכך היא שהשליה חודרת אל דופן הרחם ו"גוררת" גם רקמת רירית רחם. יתכן גם שתאי האדנומיוזיס, הרגישים מאד לפעילות הורמונלית, מושפעים ביתר מרמת ההורמונים הגבוהה, האופיינית להריון.

קיימת מחלוקת לגבי קשר אפשרי בין ניתוחים ברחם ובאגן (כגון: גרידה, ניתוח קיסרי וכולי) ובין סיכוי לאדנומיוזיס. בעוד שמחקרים אחדים הצביעו על קשר כזה, מאמרים אחרים שללו אותו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s